פסק-דין בתיק ת"ט 40734-10-10

בפני בקשה לביצוע שטר חוב אשר משך הנתבע לפקודת התובעת ליום 16.9.09 (להלן: "השטר"). השטר משוך על סך של 100,000 ש"ח אך בקשת הביצוע הוגבלה לסך של 90,310.71 ש"ח.

תמצית העובדות

1.      התובעת הינה חברה העוסקת ביבוא ושיווק מוצרי תוכנה וחומרה. הנתבע היה, במועדים הרלוונטיים לתביעה זו, בעליו של עסק למכירת מוצרי תוכנה וחומרה. במסגרת פעילותה של התובעת, מכרה התובעת מוצרים שונים לנתבע ולהבטחת התחייבויות הנתבע נמסר לה השטר לבטחון.

2.      במהלך יולי 2010 נקלע הנתבע לקשיים והמחאות אותן מסר חוללו ולא נפרעו, לרבות המחאות אשר מסר לתובעת. נוכח קשיים אלו של הנתבע, הגיע נציג התובעת לבית העסק של הנתבע ביום 16.8.10 ונטל מבית העסק מוצרים שונים אשר לפני כן מכרה התובעת לנתבע. מאחר והצדדים לא הגיעו להסכמה על יתרת החוב לו טענת התובעת, הוגש השיק לביצוע.

טענות הצדדים והראיות

3.      לטענת הנתבע, הוחזרו לתובעת מחשבים, עכברים ומקלדת אשר נרכשו ממנה אולם התובעת לא זיכתה אותו בהתאם לשווי המוצרים המוחזרים. חלק מהמוצרים זוכו בשווי נמוך משווי רכישתם וחלק לא זוכו כלל. הנתבע חשב ומצא שכך נמנעה התובעת מהפחתת 16,710.96 ש"ח מחובו.

עוד טען הנתבע כי לפירעון חובו נמסרו לתובעת שיקים ושוברי חיוב בכרטיס אשראי אשר קבל מלקוחותיו בסך כולל של 9,479 ש"ח אולם גם אלו לו הפחיתו את חובו ואף לא הושבו לו. סכום נוסף אותו טוען הנתבע שיש להפחית נובע מנזק שנגרם לו עקב ליקויים במוצרי התובעת בסך של 7,000 ש"ח, ומוצרים נוספים אשר סירבה התובעת ליטול בשווי 5,000 ש"ח נוספים.

את כל הסכומים הללו מבקש הנתבע להפחית מהחוב לו טוענת התובעת.

4.      לטענת התובעת אין בסיס לתחשיבי הנתבע, כל הזיכויים להם היה זכאי ניתנו לו וטענות הנתבע אינן אלא ביטוי לניסיון להתחמק מתשלום חובו.

5.      בהחלטה מיום 11.5.11 ניתנה לנתבע רשות להגן ונקבע שהוא יפתח בהבאת הראיות.

6.      הנתבע תמך טענותיו בתצהירו אך במסגרתו גם הבהיר שלו עצמו, לנתבע, אין כל ידיעה אודות ההתחשבנות עם התובעת, שכן ההתחשבנות נוהלה על ידי אביו, יאיר חרבי. הנתבע הגיש תצהיר שנחתם על ידי מר יאיר חרבי ובו חזרה על טענות הנתבע באשר להתחשבנות הנכונה עם התובעת. התובעת תמכה גרסתה בתצהירו של מר עידו זכאי, מנהל הכספים שלה. בדיון אשר התקיים ביום 3.1.12 נחקרו המצהירים על תצהיריהם וניתנה לצדדים ארכה להגשת סיכומים.

דיון

7.      התביעה מתבססת על שטר, ברם אין מחלוקת על כך שהשטר ניתן לבטחון, להבטחת קיום התחייבויות הנתבע לתשלום בגין המוצרים אשר רכש מהתובעת. עוד התברר, וגם זאת לא היה שנוי במחלוקת, כי עסקי הנתבע נקלעו לקשיים, המחאות שמסר לתובעת חוללו ומוצרים שרכש הנתבע מהתובעת הוחזרו.

המחלוקת אשר נותרה להכרעה הינה בשאלת ההתחשבנות בין הצדדים. היה ויתברר כי בגין התחשבנות זו נותר הנתבע חייב כספים לתובעת, כי אז גם התקיים התנאי לשמו ניתן שטר החוב ועל הנתבע לפרעו. התובעת הציגה את השטר לביצוע ועתרה לחיוב בסכום הנופל מסכום השטר, על יסוד התחשיב שערכה ופורט בכרטסת הנהלת החשבונות שלה. בפסק דין זה להלן, יבדקו תחשיבי התובעת על יסוד כפירת הנתבע בתחשיבים אלו.

8.      טענתו הראשונה של הנתבע מתייחסת למוצרים אשר החזיר לתובעת. הנתבע מפרט את המוצרים שהחזיר, הכוללים 7 מחשבים ניידים, 3 עכברים ומקלדת וטוען שלא זוכה עבור מוצרים אלו במלוא ערכם ונוצרה לזכותו יתרה בסך 16,710.96 ש"ח. להלן אשר התברר ביחס לטענה זו:

           א.         ביחס להחזרת 3 מחשבים מסוג טושיבה L300, מחשב אחד מסוג טושיבה L500 ומקלדת S205, מודה התובעת כי המוצרים הוחזרו, איננה מכחישה כי המוצרים נרכשו בסכומים אשר מציין מר יאיר חרבי בתצהירו ומאשרת כי הזיכוי שנתנה עבור השבתם היה חלקי בלבד. לפי גרסת התובעת, עמדה לה הזכות שלא ליתן זיכוי מלא נוכח החזרת המוצרים מספר חודשים ממועד רכישתם (סע' 15 לתצ' עידו זכאי).

אכן, אפשר ובחלוף זמן ממועד הרכישה למועד ההחזרה יפחת ערכו של מוצר, בפרט בתחום המיחשוב. עם זאת, כאשר מעלה התובעת טענה שכזו, עליה החובה לפרט את הטענה, להבהיר כיצד ירד ערך המוצרים וכיצד נערכו תחשיביה. התובעת לא עשתה כן גם בדיון אף שניתנה למר זכאי האפשרות לעשות כן (עמ' 4 בפרוט'). בהעדר פירוט שכזה, אינני מוצא כל הצדקה לאי מתן זיכוי מלא לנתבע במלוא שווי המוצרים שהוחזרו. ההפרש לזכות הנתבע (לפי הפירוט בסע' 14 בתצ' יאיר חרבי) עומד על 3,992 ש"ח.

           ב.         ביחס להחזרת שני מחשבים ניידים טושיבה L650, מחשב נייד טושיבה U500 ושלושה עכברים מסוג לוגיטק, טוען הנתבע שלא ניתן לו כל זיכוי. מאידך, במסמכים אשר הציגה הנתבעת, כרטסת הנהלת החשבונות, מסתבר שדווקא ניתן לו זיכוי גם בגין מוצרים אלו. טענה זו נתמכה כאמור בכרטסת התובעת, פורטה בתצהיר עידו זכאי כאשר הוא כלל לא נחקר בעניין זה. טענת הנתבע להיעדר זיכוי כלל - הופרכה. ועם זאת, גם ביחס למוצרים אלו לא ניתן לנתבע זיכוי מלא והתובעת לא הסבירה את התחשיב לפיו מצאה ליתן זיכוי חלקי. ההפרש שלזכות הנתבע (לפי הסכומים בסע' 19 לתצהיר עידו זכאי ביחס למחיר מוצרים אלו כאמור בתצהיר יאיר חרבי) מסתכם בסך של 2,114 ש"ח.

            ג.          ביחס לטענת הנתבע בדבר אי מתן זיכויים בגין כרטיסי אשראי ושיקים, הראתה התובעת בתצהירה כי זיכויים אלו נינתנו גם ניתנו לו (סע' 19 בתצ' עידו זכאי). הנתבע גם לא טרח לפרט או להביא ולו דוגמא אחת לזיכוי שכזה שלא ניתן לו לטענתו. אין לפיכך בסיס לטענה זו.